עיג’ה

עיג’ה

שמתם פעם לב לכך שכל המאכלים המשובחים שלנו נושאים שמות לא אטרקטיבים בעליל: חרירה, קוסקוס, עוסבנה, קוסה מוחשי, עיג’ה וכו’. זר עלול לטעות ולחשוב שמדובר בשמות גנאי.

יש לי יותר מחשד שזה קשור לכך שסבתות מרוקאיות מכנות בחיבה את הנכד היקר שלהן “מכוער” כשמישהו מעז להביט בו ולזרוק עליו מילה טובה. זה מהחשש מעין הרע כמובן. כך גם בענייני האוכל: המאכלים המשובחים ביותר קיבלו שמות בלתי אליטיסטים, על גבול הקללה והכל בשל החשש מעין הרע שיטילו עלינו כל יפי הנפש חובבי הסושי או הקרעפלך הסובבים אותנו ואשר לוטשים את עינהם הכלות בצלחתנו. סוד מזרחי שמור הוא כי ככל ששם האוכל קרוב בתצורתו הדקדוקית לשם גנאי- כך הוא משובח יותר. ע”ע מרמומה, מטבוחה, טורשי, מעקוד, טמטם מוחשי ושות’.

רק שלא יגעו לנו באוכל!

ונעבור לחדשות בהרחבה:

“מה זה?” אני נשאלת ע”י האורחת מוארשה שלא אנקוב כאן בשמה המלא מטעמים הומניטרים, כשאני מגישה את פאר היצירה לשולחן ארוחת הערב.

“עיג’ה!” אני יורה ומטעימה בכוונה ב- ע’ גרונית.

פרצוף חיוור נשקף אלי. אני מתמוגגת בלב.

“מה???” נשמעת יבבה חרישית.

“עיג’ה! עיג’ה!” אני מיירטת שני סקאדים לעברה בלי רחמים.

האורחת מוארשה על סף עילפון אך טועמת בנימוס בקצה המזלג.

“אההה….פשטידת תפוחי אדמה! למה לא אמרת?” היא מצייצת לעברי.

בגלל עין הרע! זה למה! ואל תקראי לעיג’ה שלי פשטידת תפוחי אדמה.

עיג’ה

3 תפוחי אדמה מבושלים בקליפתם חצי בישול.

בצל קצוץ

4 כפות שמן

צרור כוסברה

4 ביצים

מלח ופלפל

 

מבשלים את תפוחי האדמה חצי בישול: שמים אותם בסיר עם מים קרים ומביאים לרתיחה. כעבור 10 דקות מכבים את האש. מסננים ומצננים מעט. תפוחי האדמה רכים מעט מבחוץ אך עדיין קשים מבפנים. הבישול הקצר משחרר את העמילן בתפוח האדמה וזה יסייע לעיסה להידבק ולהתייצב בבישול.

מחממים מחבת רחבה ומוסיפים שמן. מטגנים את הבצל הקצוץ עד להזהבה

מקלפים את תפוחי האדמה ומגררים אותם במגררת גסה. מוסיפים לקערה ביצים, כוסברה, מלח ופלפל.

שופכים את התערובת למחבת, מעל הבצל המטוגן, מנמיכים את האש, מכסים את המחבת ומבשלים רבע שעה על אש נמוכה.

מניחים צלחת רחבה כרוחב המחבת על העיג’ה, ובתנועה מהירה הופכים את המחבת על הצלחת. מחליקים אותה בחזרה למחבת להשחמת הצד השני חמש דקות נוספות על אש בינונית.

טעים משהו פחד. טעים כשזה חם, פושר או קר.

ומעתה אימרו: עיג’ה. אל תתביישו.

תודה רבה למגזין “על השולחן” שבחרו במתכון שלי. הנה הקישור.

 

Did you enjoy this article?

השארת תגובה