מעבדות לחירות

מעבדות לחירות

יום שני בבוקר, ערב פסח.

לא רוצה לזרות לאף אחד חזרת על השחין, אבל בזמן שרוב החברות שלי היו עסוקות בלבשל, לאפות, לטגן, לערוך, לסדר ולטחון- אנחנו היינו בדרך ל…

כן, החיים שלנו חרוסת

הדרך הארוכה לאילת עברה עלינו בנעימים עם מופע סטנדאפ פרטי בהפקת יושבי הספסל האחורי. תיעדתי חלק מהרפרטואר כדי שלא ילך לאיבוד:

עוקף אותנו אוטו מימין, והוא ממשיך לבצע עוד מלא עבירות עד שלבסוף מקגייבר עוקף אותו.

המצ`יסטה מתעניינת בזהות הנהג העבריין, מביטה מהחלון ומאבחנת:

“יאפ…זאת מיידעלע…בדיוק כפי שחשבתי…”

***

אנחנו מדברים על משה רבנו והנסיך מסכם קווים לדמותו:

“בתכלס, הוא הנהיג 40 שנה עָם שלא סבל אותו, והוא לא סבל אותו בחזרה,

ממש כמו ביבי…”

***

א-ו-ת-י  ז-ה  מ-צ-ח-י-ק!!!

בין לבין ניהלתי שיחות חג שמח עם חברותיי האהובות בטלפון, ובינתיים, בווטסאפ הקבוצתי מהעבודה- החברות החרוצות שלי העלו כל העת תמונות של שולחנות החג בהתהוות הנערכים בדקות אלו ושל שוק הטלה המגרה של רותי שנכנס לתנור ממש ברגע זה. אז כדי לא לצאת פראיירית העלתי אף אני תמונות של איך נראות ההכנות לחג אצלנו. זה נראה היה ככה:

עינת, שזיהתה מיד את הסאב- טקסט שהתחבא מאחורי התמונות הללו, התקשרה מיד ובמשך 5 דקות רצופות לא יכולנו להפסיק לצחוק :P

עצרנו רק פעם אחת בדרך כי משה רצה רק אורנג`דה, וזה קרה בעבדת, שתיקרא אצלנו מהיום: נקודת השילוש הקדוש:

בשעה טובה הגענו אחה”צ לאילת למלון “אגמים” שהוא אחלה מלון- יפה ושקט ורגוע:

כאן נראית המצ`יסטה בפוזת: “באילת ייסדתי את מדינת היהודים”:

בחמש אחר הצהריים הילדים התלוננו לפתע כי הם רעבים, אז יצאנו לצוד וללקט מזון בטיילת. אך כיוון שבעוד כשעתיים יחול ליל הסדר, כמעט ולא נותר מה לצוד ומה ללקט שם בשעה זו, אז הנסיך קבע:

“אין ברירה. נצטרך להתחלק שלושתנו במצ`יסטה”:P

חייה של המצ`יסטה ניצלו בזכות התירס התאילנדי המבורך, שביקור בטיילת איננו ביקור בלעדיו

ואז עלה ירח מלא בשמיים והגיעה העת ללכת ולערוך ליל סדר.

ביחד עם בקבוק השרדונה מנינו חמישה מסובים סביב שולחן הסדר שלנו במלון, ועל אף מצומצמותו, אני חייבת לציין שזה היה אחד מלילות הסדר הכיפיים שחגגתי ב- 42 השנים האחרונות.

הילדים שלנו טעו לחשוב שזה יהיה ליל סדר אנארכיסטי לחלוטין ושנחפף את ההגדה- אך הם התבדו לגמרי.

מבין שני ההורים שלהם, אני היא זו המנהלת בד”כ קשרי ידידות עם אלוהים ועל כן הרבי, החזן ועורך ליל הסדר היו: אני, עצמי ואנכי.

ההגדה נקראה מתחילתה ועד סופה, כולל הסאגה שאחרי “שולחן עורך” אשר זוכה על פי רוב לרייטינג נמוך ברוב הבתים, כמו כן נערכה תחרות קריאה מהירה והתפלפלות עם רבי טרפון .

שולחן עורך שלנו, אגב, היה גורמה:

(צולם בסמסונג אשר עשה עוול למנה. היה טעים. תצטרכו להאמין)

בן משפחתנו המסופח, דוד שרדונה יבדל”א, שימח והצהיל אותנו באופן מיוחד וכשהגענו לחדגדיא אני לא חותמת לכם שלא רקדתי על השולחן את דזבין אבא בתרי זוזי. בכלאופן, שתי התיירות מגרמניה, שישבו בשולחן הסמוך אלינו, לא ישכחו עוד הרבה זמן את ליל הסדר הזה שהן נקלעו אליו השנה

והתמונה הזו כבר צולמה בבוקר שאחרי, בעודי מתאוששת מ”ליל סדר האנגאובר” שעבר עלי. על המרפסת בשעת זריחה:

אכן, תמונות קשות.

 

אני מקווה שלכולכם היה ליל סדר נפלא, שכולכם חגגתם עם האנשים האהובים עליכם ומאחלת לכולכם שתזכו תמיד לממש את המוטו של החג הזה: “מעבדות לחירות”, ולא רק בפסח.

בהמשך יש לי כמה המלצות לדברים ממש כיפים שעשינו באילת.

רק מעמידה 4-5 מכונות כביסה וחוזרת.

בינתיים- מועדים לשמחה.

Did you enjoy this article?

השארת תגובה