נחל קטלב: החלום ושברו

נחל קטלב: החלום ושברו

שבת בבוקר. אחלה יום יפה. הצענו לילדים שלנו כי השבת נחרוג ממנהגנו: נתנתק ממחשבנו, מחדר כושרנו, מטלויזיתנו, מאייפוננו, מסמסוגנו ומברכת שחייתנו וניסע כולנו לטייל בחיק הטבע.

ביומיום אנחנו נוהגים להשתמש בביטוי “חיק הטבע” כדי לתאר טיולים בעלי אופי שונה לחלוטין ממה שהתכוון המשורר, לדוגמה השבוע, נרשמה ביננו השיחה הבאה:

 

אני: מצ`יסטה, רוצה לצאת לטייל?

מצ`יסטה: כן, לאן?

אני: לחיק הטבע.

מצ`יסטה: את מעדיפה את חיק הטבע של קניון שרונים או את חיק הטבע של רננים?

(סגרנו בסוף על הטבע הקסום של רננים)

 

אך השבת התכוונו באמת לחיק טבע במלוא משמעותו- שמיים כחולים, עצים, פרחים, ציפורים, שבילים וכיוב`.

הילדים קיבלו את ההצעה שלנו, כפי שהילדים שלנו מקבלים כל הצעה שלנו:

בהתנגדות מילולית נחרצת.

אם להסתכל על חצי הכוס המלאה, לשני הילדים יש יכולת ביטוי מילולי מפותחת, מעל ממוצע הנורמה, שאפשר רק להתענג על אוצר המילים העשיר שברשותם.

אם רק רוצים.

אך עוד בטרם הגעתנו ל”חיק הטבע” עשינו עצירה קטנה ב”טיב טעם” כדי להתאבזר בפרודוקטים לפיקניק משודרג, שנראה היה ככה:

סלסילת הטוזיג והמפה המשובצת הן לא מטיב טעם, אלא מהבית, כי כידוע שמי האמצעי הוא לורה אינגלס- ווילדר.

אז אחרי שאכלנו, הגענו לחיק הטבע של נחל קטלב, והתחלנו לצעוד.

בין הרקפות והשקדיות הפורחות ליבלבו להם שני בני הנוער: “אוף, למה סחבתם אותנו לפה???”

“מה יש לראות כאן?”

“בשביל זה ניתקתם אותנו מה- USB?”

“פייי…איזה שעמום! מאיפה המסלול הקצר?”

“אפשר לחזור לאוטו? נחכה לכם באוטו”

בשלב מסוים התפצלה המשפחה. הילדים התאפסנו לנוח על סלע באמצע השביל ואילו מקגייבר ואני, ירדנו לבדנו לכיוון הנחל.

ירדנו, עלינו, וכשחזרנו לסלע מצאנו אותם במצב צבירה הרצ”ב:

וכן, אני יודעת מה פרופ` רולידר היה אומר על זה, אני בעצמי אומרת את זה כל יום להורים שבאים אלי ליעוץ בעבודה שלי.

ועל זה נאמר: Do as I say but don`t act as I do.

הקיצר, אם אתם חברים שלנו, וגם לכם יש ילדים עצלנים כשלנו שמעדיפים להישאר בבית בשבת ולא לעשות כלום, ואתם מעוניינים לטייל איתנו, צרו עמנו קשר, נשמח.

סלסילת הטוזיג, המפה המשובצת ופיקניק הגורמה- עלי.

***

 במדור לתיעוד הברקות:

“קר לי! אני עלול עוד לחטוף דלקת ריאות ברגליים!”

(מכנסי הג`ינס של הטייס לא הספיקו להתייבש לחלוטין)

***

אני: בעוד חודש אנחנו בלונדון.. ועוד אין לי תכנית סגורה לטיול!

מקגייבר: טוב, לעומתך אני יודע בדיוק איך אני הולך לבלות שם.

אני: איך?

מקגייבר: הולך צעד אחד מאחורייך עם כרטיס אשראי ביד, מגהץ על כל הקניות שלך וסוחב לך את כל השקיות.

Did you enjoy this article?

השארת תגובה