“אצלנו באנגליה” פרק 1: חופשת לידה מאוחרת ומתוקנת בלונדון

“אצלנו באנגליה” פרק 1: חופשת לידה מאוחרת ומתוקנת בלונדון

“אצלנו באנגליה”, הוא ביטוי שגור בבית.

אנחנו משתמשים בו כשברצוננו להדגיש הבדלים תפיסתיים והתנהגותיים מהותיים בין הלבנטינים היושבים בציון, לבין האטיטיוד הנהוג במולדתנו הקסומה אנגליה.

זה נאמר כמובן בטון עילאי ומתנשא, וזה תמיד ממולמל מתחת לשפם בטון ממורמר.

“אצלנו באנגליה לא עומדים בצד השמאלי של המדרגות הנעות וחוסמים ככה את הדרך!”

“אצלנו באנגליה, מחזיקים לאישה את הדלת”

“אצלנו באנגליה לא מגישים ככה תה!”

“אצלנו באנגליה מחייכים”

“אצלנו באנגליה מבקשים סליחה בנימוס אם דורכים עלייך לא בכוונה”

בקיצור, הבנתם את הפרינציפ. “אצלנו באנגליה” תמיד יותר טוב.

***

לפני 21 שנים וחצי, כשילדתי את בני בכורי הטייס, חופשת הלידה שלי נראתה כך:

בכל בוקר, העולל ואני התעוררנו מוקדם, ולאחר שקילחתי, חיתלתי, הנקתי והלבשתי אותו, הייתי אורזת תיק כחול וגדול, והיינו נוסעים אל הלא נודע. לאן בדיוק?

אל הלא נודע.

מדובר במאה הקודמת- שהיתה נטולת בתי קפה טרנדיים או בתי קפה מכל סוג שהוא. קניונים בקושי היו בנמצא. בעצם, לא היה פה כלום. רק חול וחולירע, ואני לא מגזימה. אז כשאני אומרת שיצאנו אל הלא נודע, אני מתכוונת לזה מילולית. או כפי שאנחנו אומרים כיום: “אצלנו באנגליה היה מרתק יותר”.

בקיצור, היה עולב.

ואני זוכרת שתוך כדי עולב, פינטזתי על לונדון. פינטזתי כיצד היתה נראית חופשת הלידה שלי, לו הייתי לונדונרית. פינטזתי כיצד בכל בוקר הייתי יושבת לי עם העולל בבית קפה מגניב אחר, כיצד הייתי מניקה אותו בקפיטריה של ויקטוריה ואלברט קבל עם ועדה, וכיצד הייתי קונה לו בגדים מתוקים במחלקת הילדים של דבנהמס, וכיצד הייתי נכנסת לראות מחזמר בהצגה יומית בעודו נם בשקט לצידי בעגלה וכיצד הייתי משוטטת לי בשוק פורטובלו בנחת בעודו צופה במתרחש כשהוא קשור אלי במנשא וכיצד הייתי נחה מעמל יומי בקומה העליונה של גלריית הפורטרטים הלאומית…

להעביר חופשת לידה בלונדון היה נשמע לי, ועדיין נשמע לי, החוויה הכי מגניבה שהאנושות יכולה לזמן ליולדת.

מאז זרמו מים רבים ועכורים בתמזה, ובשנים האחרונות אני נעה נונסטופ על הקו לונדון – הוד השרון בדייקנות פסיאודו בריטית, אבל עדיין יש לי חוויה מוחמצת לגבי חופשת הלידה הלא לונדונית שלי.

***

עם חופשת לידה מגניבה או בלעדיה, גדל העולל והפך לגבר צעיר, הידוע כאן בשמו “הטייס”. בחודשים האחרונים ראיתי אותו מעט מאד, כיוון שהיה בקורס קצינים. 

במהלך קורס הקצינים שלו העלתי בפניו את הרעיון הקסום שבסיום הקורס, ניסע רק הוא ואני לשבוע אינטימי בלונדון. הילד הוא בשר מבשרי, ועל כן הוא גם אנגלופיל כמוני, ותיארתי לעצמי שעצם הרעיון ימצא חן בעיניו. כי כמה מגניב זה לאכול חול בבה”ד 1 ותוך כדי כך לדעת שממתין לך בסוף המסלול ספל תה מהביל בפורטנום אנד מייסון?

ועוד בחברת אמא שלך?

הכי מגניב ומעורר מוטיבציה!

אז עבורו- זה טיול צ’ופר של אחרי קורס קצינים ארוך,

ועבורי זו חופשת לידה מאוחרת, בגירסה המתוקנת. כי הרבה הרבה שנים לא היינו רק אני והעולל שלי לבד ואני מתכוונת לעשות איתו את כל מה שפינטזתי לעשות איתו לפני עשרים ואחת שנים וחצי,

אולי בלי הקטע של ההנקה הפומבית בויקטוריה ואלברט, ברוך השם.

***

ואם אתם קוראים ותיקים פה, אתם גם מכירים את הטייס. הילד הוא סאטיריקן ואני נוהגת לתעד בהתמוגגות כל הגה והברקה שיוצאים לו מהפה בערך מהיום שהתחיל לדבר.

*** 

אז יצאתי לחופשת לידה מאוחרת ביחד עם העולל בלונדון בירתנו הניצחית.

והפעם זו תהיה חופשת לידה מגניבה, אני בטוחה בזה.

טה- טה!

***

 

Did you enjoy this article?

4 תגובות

  1. מיכל מנור הגב

    מחכה ומצפה….אני העברתי את חופשות הלידה שלי ברמת השרון שזה דיי כמו להעביר חופשת לידה במורטון אפון תמז….

  2. motior הגב

    בטוח שתיהנו 🙂 הרבה יותר מבחופשת לידה במועדה…

  3. אופירה הגב

    יאי!! הגשמת חלומות במיטבה. כקוראת אדוקה של הבלוג, מחכה בקוצר רוח לעלילות הטייס ואימו בעיר הגדולה:) תיהנו!

השארת תגובה ל-מיכל מנור

ביטול