החופשה האנגלית שלי: פרק שביעי

החופשה האנגלית שלי: פרק שביעי

 

כשמאיר הבוקר, אנחנו סוף סוף יכולים להבין איפה אנחנו ממוקמים. 

זהו הנוף הנשקף מהחלונות:

החצר האחורית והקדמית:

וזהו הבית, הלכה למעשה:

האזור בו אנחנו מתגוררים כעת, הקוטסוולדס, מאופיין בבתי אבן בצבע זהוב כמו הבית שלנו:

כשכל הכפר נראה כך, מתקבל אפקט זהוב מקסים ואגדתי. את הכפרים הפסטורלים שסביבנו נחשוף כאן בימים הבאים.

אבל היום אנחנו נוסעים לעיר באת`.

ובטרם נגלה את העיר, אנחנו פוצחים בדרינק קטן של כוס תה, כי אנחנו הרי חיים על הקצה:

(שלט בבית התה שלנו. מצחיקים שכאלה.)

במאה השמונה עשרה שימשה העיר באת’ כמרכז חברתי של עשירי אנגליה. לכאן הם הגיעו עם בני משפחותיהם לנפוש, לראות ולהראות, וגם כדי למצוא שידוך הולם.

לקשישים שביננו, מראה בתי העשירים האלה, מחזיר אותנו במנהרת הזמן  לבית באיטון פלייס, מהסידרה המיתולוגית ‘על אדונים ומשרתים’: חיי המשרתים התנהלו למטה, במטבח, שממוקם במפלס שמתחת לקו הרחוב, ואילו חיי העשירים התנהלו למעלה.

זו הסיבה שבבתים הללו המטבח ממוקם למטה:

באזור באת’ ישנם מעיינות חמים, ובתקופה הרומית, הוקמו סביב המעיינות החמים האלו מרחצאות. בסיור שאנחנו עורכים במרחצאות הנ”ל, אנחנו מקשיבים להסברים הקוליים. אני קצת מחפפת, אז מקבלת השלמות בע”פ מהקולגות שלי.

כאן דווקא כן הקשבתי. המנוח הגיע לבאת’ מהמזרח התיכון. אח שלנו זה:

אני חוזרת לעסוק בתחביבי הישן- תיעוד יפניות מצלמות סלפי.

אחר כך אנחנו משוטטים בבאת’ היפה.

להלן המיטב של באת’ כפי שנלכד במצלמה שלי. פגשנו:

זמרי רחוב סקסים:

פסל אנושי עם הפרצוף הכי מבואס ומשועמם. אבל אפשר להבין אותם:

מנזר באת’

טלפון ציבורי שעבר הסבה וכעת מתפקד ככספומט:

חנות מיוחדת, שבה כל ילד יכול לעצב ולתכנן דובי כלבבו:

וילדות אנגליות מתוקות ומתוקתקות שמחות בדובים החדשים שלהן.

שידת כלי וודג’ווד כחולים, שברצון הייתי עושה לה רילוקיישן ישירות לבית שלי:

ספר עם דוגמת ריקמה של בנדיקט קמברבץ’. מה???

תיבת דואר ג’ורג’יאנית:

צלחת מקסימה שהצטרפה לכוחותינו, מהחנות אנטרופולוג’י המופלאה:

והוא.

כי לכל אשר אלך באנגליה, הוא הולך אחרי, ומלפניי ומצדדי. הפעם הוא התאמץ במיוחד כדי ללכוד את תשומת לבי, אז הוא הסיר את כל הבגדים. אח, הוא טוב אלי במיוחד היוםindecision.

אפרופו בגדים. ביקרנו גם במוזיאון האופנה, ואף התנסיתי בלבישת שמלה מהמאה ה- 18. זה דבר כבד ומסורבל. 

כמו כן ביקרנו בבית ג’ין אוסטין. ג’ין אוסטין התגוררה בבית הזה פעם לאיזו דקה וחצי, אז הפכו את הבית למוזיאון ממוסחר.

בהתחלה מקשיבים להסברים על חייה של ג’ין אוסטין שניתנים מפי מדריך שמעריץ לה את התחת. אך תנחשו מי היחידה בקהל המאזינים שכולו אנגלי עסלי, אשר ידעה את התשובה הנכונה לשאלה כמה זמן נמשכו אירוסיה של ג’ין אוסטין?

יאפ. אני. כי אני אלופה בלזכור פרטי טריוויה איזוטרים. ורק לידיעה, הם נמשכו יום אחד.

ורגע לפני שעזבנו את המוזיאון, המצ’יסטה התנסתה בכתיבה עם נוצה ודיו, כמו ג’ין בכבודה.

אז לפני שנסגור את העניינים בבאת’, הנה עוד כמה תמונות של הבתים היפים שלה:

בדרכנו חזרה, עצרנו להתרעננות במה שנראה כמו הבית של הטלטביז. מה שהתגלה בפנים כתחנה מקסימה עם מסעדה גדולה וחנות כפרית מלאה בדברים נחוצים.

בין מדפי הכלים מצאתי לפתע את הקופסה הזו:

וכשפתחתי אותה גיליתי שבתוכה יש 6 צלחות כחולות מקסימות ונחוצות ביותר, שממש התחננו שאקח אותן משם הביתה. אז צרפתי אותן לכוחותינו.

וזהו להיום, מחר יום חדש.

ביי.

Did you enjoy this article?

השארת תגובה