יומני הולנד- פרק רביעי

יומני הולנד- פרק רביעי

אנחנו יוצאים בבוקר ממש ממש מוקדם, עוד לפני שהשמש זורחת פה, בשעה 7:15. נוסעים לכיוון האי טסל.

האי טסל הוא שמורת טבע מדהימה שנמצאת באזור הצפוני של הולנד במחוז פריזלנד.

בדרך אנחנו רואים פה ושם תחנות רוח מסורתיות:

dsc_1087-copy

.dsc_1089-copy

ומלא מלא טורבינות עצומות, שהן התחנות רוח המודרניות:

dsc_1088-copy

אל האי טסל מגיעים בעזרת מעבורת שיוצאת מהעיר דן הלדר. כשעוברים בדן הלדר חולפים על פני  מוזיאון ימי שבכניסה שלו מוצבת צוללת!

dsc_1091-copy

אנחנו מגיעים למעבורת בדיוק ברגע שסגרו את השער, ויושבים להמתין חצי שעה באוטו עד המעבורת הבאה. עבור ישראלים ילידים שכמונו, זו חוויה מיוחדת.

dsc_1093-copy

כשהמעבורת מגיעה, המכוניות נכנסות לתוכה זוגות זוגות, סטייל תיבת נח.

מחנים את המכונית בבטן המעבורת ועולים לשבת בסיפון העליון המחומם

dsc_1101-copy

בהתחלה  זה מרגיש קצת כמו בפתיח של “טיטניק”:

.dsc_1104-copy

אבל תוך 20 דקות אנחנו מגיעים אל האי, נכנסים לאוטו ונוסעים

אני: לא ירוק פה כמו באוסטריה…

המצ’יסטה: כן, ההולנדים קצת מחפפים.

dsc_1106-copy

המצ’יסטה: זה אי זה? ציפיתי לעצי קוקוס ודקל!

הטייס: את גזענית איים. לא בכל אי יש עצי קוקוס!

.dsc_1107-copy

יש 9 מעלות בחוץ וקור מקפיא…ולראייה, הנה מוצג מס’ 1- אני:

dsc_1111-copy

.dsc_1112-copy

.dsc_1113-copy

.dsc_1117-copy

מאד יפה מצד תושבי האי טסל : הקימו שם מוניומנט מיוחד לציון שנת הולדתי. גם אני נוסדתי בשנת 1970:

dsc_1121-copy

אנחנו נוסעים לכיוון העיר הגדולה של האי, דה קוך. יש שם מדרחוב עם חנויות מתוקות להפליא ומסעדות שוממות להחריד

dsc_1125-copy

.dsc_1126-copy

.dsc_1127-copy

.dsc_1128-copy

.dsc_1129-copy.

dsc_1130-copy

.dsc_1131-copy

.dsc_1132-copy

.dsc_1133-copy

כל המסעדות ריקות באופן מחשיד. וזה קצת מקשה על הבחירה איפה לאכול. אנחנו מהמרים על איזו מסעדה איטלקית, כי כמה כבר אפשר לטעות עם מסעדה איטלקית, ונכנסים אליה.

dsc_1134-copy

בעל המסעדה הוא  מולטיטסקינג- הוא משמש בו זמנית גם כמלצר גם כטבח וגם כמארחת החיננית מינוס החיננית.

יש לו מבטא לא הולנדי בעליל והחזות היא מזרח תיכונית.

הוא לוקח מאיתנו הזמנות ומתחיל לסמלטק. שואל מאיפה אנחנו ואנחנו משיבים שמישראל. הוא בולע רוק ומציין שתמיד רצה לבקר בישראל, שמע שהיא ארץ נהדרת אבל שיש לו בעיה להגיע אליה, והבעיה היא כי קוראים לו מוחמד, ובטח יעשו לו  מלא בעיות בכניסה.

אני משכנעת אותו שעם שם יפה כמו שלו לא יעשו לו שום בעיות, וזו סתם אגדה ושישראל היא באמת מדינה נהדרת ופתוחה שתקבל אותו בשמחה. מקגייבר מסנן לי: אל תגידי לו את זה. את הורסת  במו ידייך את כח ההרתעה של ישראל. עדיף לנו שימשיך לחשוב ככה.

מוחמד ידידנו מספר לי את סיפור חייו, והולך שלושה דורות אחורה בסיפוריו,  והסיפורים מתפתחים בהדרגה לחירטוטים בהגזמה. הילדים שלי רוטנים מרעב, מקגייבר בודק כל הזמן את השעון- יש לנו כרטיסים לשייט לעוד 45 דקות, מוחמד טרם הכין אוכל והוא ממשיך בחירטוטיו. לבסוף הוא הולך להכין לנו אוכל ואנחנו נושמי לרווחה. אנחנו מסיימים לאכול במרתון- כי צריך להספיק לשייט, ואחרי שמשלמים הוא עוד מציע שניקח גם מים לדרך. איזה מאמי המוחמד הזה.

משם אנחנו נוסעים לעיירה אודשילד, ממנה נפליג בספינת דייג גדולה.

dsc_1144-copy

על הסיפון הקור מקפיא עצמות, ומדי פעם אנחנו נכנסים לחלק המחומם של הספינה, כדי להפשיר.

dsc_1154-copy

מטרת ההפלגה הזו, שעורכת שעתיים, היא לצפות בתהליך המרתק של לכידת שרימפסים רחמנא ליצלן. אני מרגיעה את הילדים ואומרת שאם טרחו לעברת שרימפס ל”חסילון”, אז  סימן שהוא גם כשר. בהשגחת הרבנית אמא.

dsc_1148-copy

.dsc_1153-copy

\.dsc_1162-copy

אני עוקבת בהתפעלות אחרי כל התהליך ומצלמת המון. הנה כאן פורשים את הרשת:

dsc_1163-copy

האיש החביב הזה, הוא חלק מרכזי מהצוות של האנייה. הוא הכוכב שלנו. יש לו לוק של שודד ים- כולל כל האקססוריז הנחוצים- עגיל באוזן, זקן וקעקועים. לכן נקרא לו כאן קפטן ספארו.

dsc_1180-copy

מה גם שזה הדגל שמתנוסס על האניה:

dsc_1187-copy

הקיצר, קפטן ספארו ניגש אלי כשאני עומדת לבדי, ומנסה עלי את הגירסה של “את באה לפה הרבה” של שודדי ים וזה הולך ככה: “היום הים גבוה, אולי לא נצליח לתפוס הרבה שרימפסים”.

אני מהנהנת, ומאותו רגע אני מצלמת אותו בחשאי, כי סטוקרית אנכי. כשמקגייבר והילדים מצטרפים אלי מתא החימום אני ממציאה לקפטן ספארו סיפור חיים, ומדבבת אותו תוך כדי שאני מצלמת אותו נונסטופ 

dsc_1165-copy

“תראו איזה רומנטיקן הקפטן, יש לו קעקוע של טבעת על הקמיצה. כשהוא התאהב והתחתן, זה היה בשבילו לנצח”

הטייס: “לא אמא, הוא פשוט התקמצן על טבעת, וזה שירת אותו גם עם אישה מספר 2 ועם אישה מספר 3”.

dsc_1356-copy

.dsc_1180-copy

.dsc_1199-copy

.dsc_1207-copy

.dsc_1185-copy

“תראו כמה סקסי. הוא מכניס יד לתחת ושולף משם סיגריה”.

הטייס: “אמא, באותה היד הוא גם יבשל לנו תיכף את השרימפסים.”

dsc_1202-copy

בשלב הזה הקפטן קולט מה אני עושה והוא מתחיל לצעוד לעברי בנחישות

dsc_1200-copy

ובשניה  שמגיע אלי הוא מושך לי את המצלמה מהצוואר ומוריד לי אותה באסרטיביות של שודדי ים. אני כמעט מתעלפת מאימה, הוא עומד לראות את כל התמונות!!! אבל אז הוא מחייך אלי ומסמן לי לעמוד ביחד עם בעלי והילדים. הוא רק רוצה לצלם את כולנו ביחד…

dsc_1190-copy

פיייווווו. יכלה להיות פדיחה.

הקפטן חוזר לעיסוקיו ואני לעיסוקיי:

dsc_1230-copy

.dsc_1231-copy

.dsc_1215-copy

.dsc_1173-copy

.dsc_1214-copy

קולטים כמה קר היה שמה? אלה היו מוצגים מס’ 2, 3,,4.

dsc_1216-copy

.dsc_1218-copy

.dsc_1197-copy

כעבור שעה הרימו את הרשתות מהים

dsc_1225-copy

.dsc_1234-copy

ורוקנו את תכנן לתוך מיכל גדול במרכז הספינה

dsc_1245-copy

.dsc_1247-copy

היו בתוך הרשת המון שרימפסים ועוד כמה הפתעות נילוות:

dsc_1250-copy

.dsc_1252-copy

.dsc_1253-copy

.dsc_1255-copy

.dsc_1257-copy

הקפטן נותן הסברים על כל הדגה, בהולנדית צחה כמובן.

dsc_1260

\. dsc_1261-copy

.dsc_1262-copy

.dsc_1263-copy

.dsc_1264-copy

.dsc_1265-copy

.dsc_1266-copy

.dsc_1267-copy

תראנה את הידיים שלו, בנות. ידי פיראט אמיתי:

dsc_1268-copy

.dsc_1269-copy

.dsc_1271-copy

.dsc_1272-copy

.dsc_1278-copy

.dsc_1276-copy

.dsc_1277-copy

.dsc_1278-copy

.dsc_1279-copy

.dsc_1280-copy

.dsc_1281-copy

.dsc_1282-copy

.dsc_1283-copy

.dsc_1285-copy

.dsc_1286-copy

.dsc_1288-copy

.dsc_1290-copy

.dsc_1291-copy

.dsc_1292-copy

.dsc_1296-copy

.dsc_1297-copy

אפילו כוכב ים היה שם, והקפטן קורא לו פטריק:

dsc_1303-copy

מכונה מיוחדת ממיינת את השרימפסים משאר האוצרות שעלו

dsc_1305-copy

את השרימפסים הגדולים מעלים למעלה, לתוך מיכל עם מים רותחים

 

.dsc_1307-copy

dsc_1311-copy

ובמקביל מכונה אחרת ממיינת בצנטריפוגה את הסרטנים הגדולים והקטנים. את הקטנים מחזירים לים, וכשהם יגדלו הם יזכו לחזור לפה שוב, ואת הגדולים משאירים בספינה:

dsc_1317-copy

dsc_1323-copy

..dsc_1325-copy

.dsc_1327-copy

.dsc_1328-copy

.dsc_1329-copy

.dsc_1330-copy

.dsc_1333-copy

הקפטן מבשל את השרימפסים במיכל גדול, אחר כך מסנן אותם  

dsc_1341-copy

.dsc_1343-copy

.dsc_1346-copy

.dsc_1347-copy

.dsc_1348-copy

ויש לנו שרימפסים מוכנים לאכילה

.dsc_1349-copy

.dsc_1350-copy

.dsc_1351-copy

.dsc_1352-copy

מברכים “המוציא שרימפסים מהים”, החבר של הקפטן מראה לי שיטה יעילה לקלף אותם- מולקים להם את הראש,  עושים קנאק באמצע, שולפים את הבשר ואוכלים לשובע.

dsc_1353-copy

.dsc_1355-copy

תם ונגמר לו השייט המופלא ואנחנו חוזרים בחזרה לחוף.

.dsc_1382-copy

dsc_1336-copy

ומשם בחזרה למעבורת שמחזירה אותנו אל ה mane land

dsc_1399-copy

את היום אנחנו מסיימים בנסיעה על סכר אפסלוידייק המדהים:

dsc_1405-copy

.dsc_1407-copy

זהו כביש A7 המופלא. הוא נראה כמו סתם כביש רגיל אבל הוא למעשה סכר באורך של כ 31 ק”מ.

הוא מפריד בין מאגרי המים המתוקים למי הים- כלומר, בצד ימין המים מתוקים ובעוד שבצד שמאל אלו מים מלוחים.

האיום הגדול של הולנד הוא ההצפה מהים, ולכן הוקם הסכר הזה, ומטרתו לווסת  את גובה מי הים.

dsc_1409-copy

כך שלמעשה הכביש הזה הוא הסכר הגדול ביותר של הולנד. מדהים ומרשים בו זמנית.

dsc_1410-copy

.dsc_1411-copy

.dsc_1413-copy

.dsc_1414-copy

Did you enjoy this article?

3 תגובות

  1. motior הגב

    רק עוד 72 ימים לכריסטמס??? עדיין לא קניתי מתנות!

  2. יעל שליחתנו בפריז לשעבר ורוצה שוב הגב

    אוחתי , מתה עליך. את כמוני. תמיד מאתרת קודם כול את הגברבר המסוקס בחבורה ומתלבשת עליו.
    תמונות אליפות. נראה ששריפסים גם.

  3. אורלי הגב

    כביש הסכר הוא חלק מהחזרה לכפר הנופש שלכם או מסלול בפני עצמו?

השארת תגובה