הליכה לקיסריה

הליכה לקיסריה

שישי אחר הצהריים. הצענו לילדים שנצא ביחד לפעולת גיבוש משפחתית בנמל קיסריה. המשימה אילצה אותם להתנתק מהפייסבוק לשלוש שעות והם עשו זאת תוך גילוי גבורה עילאית

טיפ ישראלי קטן- אם מגיעים לנמל אחרי השעה 17:00, פטורים מתשלום 12 ש”ח לגולגולת, דמי כניסה לאתר. איך אני?

מיד בכניסה המתינה לנו לימוזינה

למעשה הלימוזינה לא המתינה לנו, אלא לזוג צעיר שנישא היום והגיע באופן צנוע ולא ראוותני כלל לצילומים במקום. מזל טוב.

שוטטנו בין העתיקות

התרשמנו מהפסלים היפים כמו זה:

וכמו זה:

ולטובת קוראות הבלוג הנאמנות צילמתי אותו מזווית מחמיאה נוספת:

אין בעד מה

אפילו ראינו נמר, שהסתובב חופשי!

אחר כך עשינו צ`ק אין ב”פורט קפה”

זה מה שבישלתי לשבת:

המנה שלי:

והקינוח:

ואחר כך המשכנו עוד טיפה לשוטט

ואז היא ביקשה: “אמא, צלמי אותי בפוזה של רוקי!” אז צילמתי

תמונת המקור:

והנה החיקוי העלוב:

ובדרך חזרה הביתה צולמה התמונה הכי משמחת מבחינתי:

בתמונה רואים שבשעה 19:14 יש עדיין אור. איזה כיף שבא אביב. אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם (1).

***

ועדכון קריאה קצר בפרוייקט “נוכריה”:

בשעה טובה ומוצלחת סיימתי לקרוא את הספר הרביעי בסדרה “נוכריה”, Drums of Autumn:

1185 עמודים של עונג צרוף. מי שמעוניינת בתקציר העלילה המופלאה- שתכתוב לי במסר, אני אפרט בשמחה :P

בנוסף, קיבלתי את הספר הנהדר הזה:

שהוא מעין אנציקלופדיה למכורי הסידרה. יש שם הרחבות, הסברים, תקצירים וסיפורים נילווים.

עונג.

אוקיי. אז אני יוצאת לדרך עם הספר החמישי בסידרה:

1412 עמודים הפעם:(

אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם (2 )

יאללה ביי.

Did you enjoy this article?

השארת תגובה