כל הפוסטים של איילת גזית

גינתה של מרתה סטיוארט, מעוררת בי תמיד השראה מהולה בקינאה. מי שעוקב אחרי האישה הזו, עד לפרוייקטים הגרנדיוזים שהיא מקימה.

לא סתם אלוהים ברא את הגבר ראשון. הוא יצר אותו בתור פיילוט, למד מהטעויות, הפיק לקחים, ערך מקצה שיפורים נרחב,

את בידוד הקורונה אני מעבירה בבדידות מזהרת ובתנאים של נסיכה: יש לי בעל חיוני, בן חיוני ובת בצבא. אין לי

והימים ימי קורונה הם, ובזמן שאנחנו נצורים בביתנו, נצורה המצ’יסטה בצבא, רחוק מאיתנו.  כבר יותר מחודש שלא ראינו את זיו

אחד התחביבים הביזאריים שלי, אך הכה מספקים הוא לצפות בתחנת החלל הבינלאומית כשהיא חולפת מעלינו. עם טיפה מאמץ, ניתן לראות

בתקופה הטרום קורוניאלית היו לי חיים נחמדים מאד. מלאים בהתגודדויות, חיבוקים, נשיקות, מפגשים חברתיים וארוחות משותפות, בקיצור- כל מה שעכשיו

בין שלל תפקידיי, אני משמשת כספרית הבית. זו איננה מלאכה מסובכת מדי, כיוון שהגברים לבית משפחת גזית הם אנשי מארינס.

תהליך בניית והלבשת הבית היה תהליך כה יצירתי ומרגש, אשר הוציא החוצה את המרתה סטיוארט שבי בשיא תפארתו. נהניתי בו

את קליניקת המחמד שלי פתחתי כמעט לפני 3 שנים. כששכרתי את מבנה העץ החמוד הוא היה ריק לחלוטין מכל קישוט