נשיונל ג’אוגרפיק וחיי המין המפתיעים של הצופיות

נשיונל ג’אוגרפיק וחיי המין המפתיעים של הצופיות

לפני מספר שבועות הבחנתי בצופית קטנה שעפה הלוך ושוב אצלי במרפסת. זו ציפור קטנטנה וחמודה:

קצת התפלאתי מה יש לה לחפש אצלי, אבל לא ייחסתי לזה הרבה חשיבות

כעבור מספר ימים הרמתי את הראש והבחנתי שהיא התחילה לבנות קן על אחד מעיגולי הזכוכית הכחולים שתלויים אצלנו מהתיקרה במרפסת

למודת טראומה מהיונים שקיננו אצלי בלי סוף בעבר והשמידו כל חלקה טובה, התלבטתי מה לעשות.

ובעודי מתלבטת- הצופית המשיכה לעבוד בשקדנות והמשיכה להנדס את סלסילת הקינון שלה.

ואם יש משהו שאני יכולה להזדהות איתו בחיים זה קינון וגידול צאצאים.

אז החלטתי לפנים משורת הדין להעניק לה פיסת נדל”ן במתנה והתחלתי לעקוב אחריה בסקרנות.

הצופית מגלה נאמנות למקום הקינון, וכל עוד הקן לא נפגע, היא עשויה לחזור אליו שנה אחרי שנה, ולהכשיר אותו לדגירה נוספת כך שמעתה קשרנו את גורלנו לנצח כנראה.

על מלאכת בניית הקן אחראית הנקבה. 

לצופית יש נטייה לבנות קן על ענף משתלשל אך במקום מוגן מהרוח. הזכוכית הכחולה בפינת המרפסת שלי ענתה על הדרישות האלה. לקן יש צורת אגס- רחב למטה וצר למעלה, בצידו יש פתח עגול קטן אבל קשה מאד להתבונן אל תוך הקן, גם אם עומדים על כסא! 

הצופית משתמשת בגבעולים דקים ובהמון קורי עכביש כדי לחבר את הקן לזכוכית.

כשהיא סיימה לבנות את הקן היא הטילה 3 ביצים- אותן צילמנו באמצעות מצלמת חיישן זעירה במיוחד:

במשך כשבועיים היא דגרה על הביצים כשרק המקור שלה מבצבץ מתוך הקן:

וכעבור שבועיים בקעו בשעה טובה ומוצלחת שלושה גוזלים

ורק בשלב הזה התחלתי להכיר לעומק את הנפשות הפועלות ואתם לא תאמינו על איזה סיפור צהוב אני עליתי פה!

היפיוף הזה הוא האבא:

לאחר שהגוזלים בקעו, הוא החל להופיע בסביבה וסייע ככל יכולתו בהאכלת הגוזלים. אבל עם כל הרצון הטוב שלו הנקבה עבדה פי שתיים קשה ממנו בהאכלה. קראתי בסיינטיפיק ויקיפדיה כלשהו שהצופית היא ציפור מונוגמית, כלומר זכר אחד ונקבה אחת מתרבים ומגדלים יחדיו את צאצאיהם,

אבל אז שמתי לב שנכנס לתמונה גורם שלישי:

 

זכר נוסף התחיל להופיע בסביבה, ושמר מרחוק על הקן. הוא לא השתתף בהאכלה, הוא רק שמר ותיקשר עם ההורים בציוצים קבועים. מי הוא ואיך הוא קשור לזוג שלנו? תיכף תדעו.

התחלתי להתעניין קצת יותר בחיי המין של הצופיות ואז קראתי משהו שהפיל אותי מהכיסא!!!

במחקר שנערך בשכונת רמת אביב, ושכלל תצפיות על עשרות זוגות של צופיות ובדיקות גנטיות במעבדה, התברר כי הזכר אמנם מסייע בהאכלת הגוזלים, אך למעשה ב 46 אחוז מהמקרים, לפחות אחד מבין שלושת הגוזלים שבקן איננו הצאצא שלו!

בדיקות גנטיות הצביעו על כך שהאב הוא הזכר השכן. התופעה הזו שנקראת “הזדווגות מחוץ לקשר הזוגי” קורית ברוב המקרים ביוזמת הנקבה מבלי שהזכר יהיה מודע לכך. וכך משיגה הנקבה התחמנית שתי ציפורים במכה אחת, ליטרלי- מצד אחד היא מבטיחה גנים טובים יותר לאחד מצאצאיה מהשכן בעל המסוגלות הגבוהה יותר, ומצד שני היא ממשיכה לקבל את סיועו של בן זוגה בהאכלה ובדאגה לצאצאים.

אך אל תחשבו שהזכר פראייר היננו- בעוד הוא מנסה לשמור על בת זוגו שלא תבגוד בו עם השכן- הוא עצמו מחזר אחר שכנותיו!

אפילו לי הוא עשה קצת עיניים:

אז זהו השכן שלא יושן, וכולנו כבר יודעים למה:

הזכר מאכיל את צאצאיו ואת הממזר של השכן:

וגם הנקבה מאכילה:

הגוזלים האלה מזכירים לי במקצת את הילדים שלי כשהם רעבים- הם עצבניים ותוקפניים ומפחידים!

בקיצור: צופיות.

הן רק נראות לכן קטנות וחמודות ותמימות אבל כל התמימות הזו מסווה שערוריות מין שגורמות לנו בני האדם להראות סחים לידן.

לקריאה נוספת: היכנסו לכאן.

 

 

Did you enjoy this article?

8 תגובות

  1. ליאורה פירן הגב

    איזו ממזרה היפיפייה הקטנה הזאת, שרלילה של הלייף
    התמונות מרתקות והסיפור לא פחות, }{

  2. עופר D הגב

    מסקרן ומצולם היטב. עיתונות חוקרת במיטבה 😃

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגב

    פוסט מאלף הן בצילומים והן בהסברים, את באמת משהו ! ממש נשיונל ג’אוגרפיק.

  4. ריבי הגב

    סחתיין על הנשיונל ג’אוגרפיק! מרתק. יש הסבר למה הזכר השני לא נראה כמו זכר אלה כמו נקבה ? (לא בצבעי כחול שחור מתכתיים שאופיינים לזכרים?)

  5. יפעת הגב

    איילת יקרה,

    מכיוון שאחד הספרים האהובים על הבן שלי הוא הספר “ציפי וצוף” של רינת הופר
    ריתק אותי לגמרי מה שכתבת…
    לא תיארתי לי שצופית הזו יכולה להיות כזו שרלילה…:)
    תמונות מדהימות ופוסט מעניין, כרגיל!

  6. אורי הגב

    איך לא כתבת עדיין כלום על הביקור המלכותי, ההיסטרי וההיסטורי של הנסיך המקסים ״פרינס״ וויליאם?!? 😁
    ועוד על השילוב המנצח שלו עם ביבי, שרה וסקונס ותה בטירה המלכותית ברחוב בלפור?!?
    באמת איילת, ממך ציפיתי ליותר.. 😉

השארת תגובה ל-ריבי

ביטול