החופשה הסקוטית שלי פרק 4: אדינבורו המופלאה ההמשך.

החופשה הסקוטית שלי פרק 4: אדינבורו המופלאה ההמשך.

אנחנו ממשיכים לטייל היום באדינבורו.

אתמול התמקדנו בחלק העתיק שלה, סביב הרויאל מייל ובסימטאות היוצאות ממנו, והיום אנחנו חורשים בחלק החדש שלה.

כשאני אומרת החלק החדש, הכוונה היא לחלק שהוקם במאה ה- 18. חדש זה עניין יחסי פה.

אפשר לראות במפה, שבין החלק העתיק לבין החלק החדש מפריד הפרינסס פארק:

בסיור המודרך שעשינו אתמול בלילה למדנו דבר מעניין- במקום שנמצא היום פארק הנסיכים, היה פעם אגם, נור לוך שמו. אל האגם הזה היו מזרימים את מי הביוב של העיר, וממנו גם היו שואבים מים לשתיה. המים היו כה מזוהמים, ולכן האנשים שתו בעיקר בירה או ויסקי. ברבות השנים האגם יובש ובמקומו הוקם הפארק הזה.

אבל תחילה אנחנו עוצרים לאכול ארוחת בוקר במסעדה הזו:

התה מוגש פה בכוסות שמאד יפות בעיניי הטייס. אך הידעתם שיש כלל, לפיו לתה ארל גריי לא מוסיפים חלב, ואילו לתה אינגליש ברקפסט כן מוסיפים?

בחיי, כל יום אני לומדת משהו חדש בענייני תה.

ועוד דבר מעניין- הסקוטים לא קוראים לתה אינגליש ברקפסט בשמו המלא. הם משמיטים את האינגליש ומכנים אותו רק ברקפסט טי. משהו שקשור לגאווה כנראה.

זהו הארל גריי של הטייס וישר רואים שזה ארל גריי, כי אין בו חלב

וזהו האינגליש ברקפסט טי שלי שקוראים לו כאן רק ברקפסט טי וניתן לזהותו בקלות כיוון שהוא עם חלב.

בעודנו מדסקסים את סוגיית התה, אנחנו מתלבטים רבות מה להזמין מהמניו, והמצ’יסטה ואני מחליטות להתחבר לצד הסקוטי שלנו ומבקשות דייסת שיבולת שועל שנקראת כאן פורידג’. 

המלצרית מרוצה מההזמנה, וכעבור דקות מוגשת לנו הדייסה. יש לה מרקם סבבה, אבל היא מוגשת ללא טיפת סוכר. והטעם, איך לומר- טיפה מריר לנו. אנחנו מחזקות אותה בכף דבש, למורת רוחה של המלצרית- נראה לי שיש פה רגישות לאומית לפורידג’, אבל לזכותו ייאמר, שהוא השביע אותנו ועשה לנו חמים ונעים בבטן, עד הצהריים.

כשמטיילים בפרינסס סטריט נהנים משני העולמות- מצד אחד שופינג, ומהצד השני, מעבר לכביש- יש פארק ירוק כשמלמעלה מתנוססת הטירה

בחנות הספרים ווטרסטונס בילינו שעה

צירפתי לאוסף המיוחד שלי את הספר This is Edinburgh . הוא מצטרף לשלושה מהסידרה שכבר יש לי בבית:

This is London

This is Britain

This is New  York

אני מתה על הסידרה הזו.

אם זה היה תלוי בי, הייתי מבלה חצי יום רק בחנות ספרים הזו

את החצי השני הייתי מעבירה יפה באורבן אווטפיטרס

מאחורי פרינסס סטריט- רוז סטריט. זה רחוב הפאבים של אדינבורו

כמה העיר הזו מיוחדת? היא הצליחה להקים לתחייה אפילו את המלך אלביס:

השמות של הפאבים תמיד משעשעים:

הילדים אחראים על בחירת מסעדה לארוחת צהריים ואלה, יש להם וויש ליסט של ג’אנק גורמה. Five Guys הוא חלק מהליסט. מדובר בהמבורגרים ממש, אבל ממש טובים.

כדי שלא ישעמם בזמן ההמתנה, אפשר לאכול בוטנים

והנה ההמבורגר הממש טעים:

וציינתי כבר שיש פרימרק בפרינסס סטריט?

זהו ג’ורג’ סטריט, או כמו שהטייס אומר- גם לנו יש קינג ג’ורג’ משל עצמנו.

אם ממש מתאמצים, אפשר לראות את הים מבצבץ לו באופק.

בשעה 16:00 היו לנו כרטיסים מוזמנים לדנג’ן. 

זו הפעם השלישית שלי בדנג’ן (הפעמים הקודמות היו באמסטרדם ובלונדון) ובכל פעם אני נהנית מחדש. 

הדנג’ן היא חוויה אינטראקטיבית שמשלבת מופע עם שחקנים, כשהקהל הוא משתתף פעיל במופע. זו לא הופעה במובן הרגיל שלה- לא יושבים באולם, אלא עוברים מחדר חשוך אחד לשני, יש הרבה הפתעות בדרך ואני ממש לא רוצה לספלייר לכם. היה נהדר ומצחיק ומפחיד גם יחד ואני ממליצה בחום לא לדלג על החוויה הזו. מתאים לנוער ומעלה (לא לילדים קטנים).

כיוון שאסור לצלם שם, אני מביאה לכאן רק את דלתות השירותים, שמכניסות לאווירה:

של הגברים:

ושל הנשים:

וכדי להתחבר לחווית האימה יש פסאודו דם שמרוח על הקירות בתאי השירותים. ספוווקייייי…

אנחנו נפרדים מאדינבורו בצער, ומסיימים בטיול בתוך הפרינסס פארק היפהפה. 

Did you enjoy this article?

7 תגובות

  1. חיה שורץ הגב

    תמונות יפהפיות , הסברים מצויינים, אהבתי מאד את ספלי הקפה של אורבן אאוטפיטרס בצורת פילונים, התמונות מהפארק מרהיבות. מצפה להמשך.

  2. בתיה דורון הגב

    וואי………איזה צילומים אלופה… הרגתותי עם הכילים.. כיף לטייל אתכם.. חיבוק

  3. אסתי הגב

    חרגת אותי עם התמונות שלך! שאני מתה!
    אני רוצה גם!!!!

    כמה שאני מקנאה (בטוב, כן?)

    וגם אדי ריידמן בגודל מלא, מה עוד צריך?

    הפאנגירל שבי מעלה דופק בקצב.

  4. יפעת הגב

    מקסים, מקסים, מקסים!

    תמשיכי להינות ולשתף אותנו 🙂

    מצפה לחלק הבא…

  5. יעל הגב

    אוחתי הגדולה והמהממת! אילו תמונות!!! האווירה הטובה מאוד מורגשת. אני לומדת היטב היטב… רושמת רושמת

  6. motior הגב

    נראה ונשמע נהדר 🙂

  7. מאירה הגב

    יו התמונות…. במקומך הייתי מגדילה ממסגרת ותולה בכל הבית. עוד לא החלטתי אם את יותר צלמת או יותר כותבת…

השארת תגובה ל-יפעת

ביטול