יומני ברצלונה 1: אם אין מים, נשתה סנגרייה

יומני ברצלונה 1: אם אין מים, נשתה סנגרייה

כשהכרזתי על נסיעתנו הצפויה והראשונה לברצלונה, שמחו מיד כל החברות שלי לקחת את בתולת ברצלונה תחת חסותן וכל אחת מהן בנפרד המליצה לי על הטאפאס בר הכי טוב בברצלונה, על מסעדת הפאייה הכי שווה בברצלונה, על הבר עם הקאווה הכי מדהים בברצלונה וכו’ וכו’. כולן פינקו אותי במיילים ובווטסאפים מפורטים, וזה המקום להודות לכולן. אוהבת אתכן!!!

בדרך כלל כשאני מתכננת טיול חו”לי, אני מאד אנאלית בתיכנוניי: אני בונה תכנית מדוייקת עם לו”זים היורדים לרזולוציה של כמה אחוזי חמצן נצרוך בכל אתר.
אבל הפעם החלטנו, מקגייבר ואני, שהטיול הזה לברצלונה יהיה בדגש על ספונטניות, זרימה ומה שיוצא אני מרוצה או בשפתנו: “טיול אללה באבלה”. נדון על קונספט האללה באבלה בהמשך בהרחבה. אבל כדי להדגים עד כמה הטיול הזה הוא אללה באבלה למהדרין- אספר כי בסטימצקי של הדיוטי רכשנו ספר טיולים על ברצלונה ומרקר כתום, ובמהלך הטיסה עצמה מירקרנו יעדים. שום הכנות. שום תכנונים מיוחדים.

הכי מבצע אנטבה.

בנוסף להמלצות הטאפאסים והקאוות, כולם פה אחד המליצו לנו לרכוש כרטיסי טיסה בכל מיני חברות לאוקוסט של הבזול, ואנחנו החלטנו ללכת על החברה הקטנה, האיזוטרית והלא מוכרת הנקראת אל על.

אחד הדברים שאני הכי אוהבת באל על, זה שהם תמיד מצליחים להפתיע אותנו לטובה. עד היום לא היתה פעם אחת שהגענו נתבג”ה, ולא זכינו בשדרוג במקומות הישיבה ואפילו מבלי שביקשנו.

ממש טרם עלייתנו למטוס, דיילת הקרקע לקחה לנו מהיד את הכרטיסים, והמירה אותם באחרים באומרה ששודרגנו למחלקת תיירים פלוס. מה זה מחלקת תיירים פלוס? הסתקרנו. ובכן, מסתבר שזו דרגה אחת מעל מחלקת העממיקו של התיירים הרגילים, ודרגה אחת מתחת לפירסט קלאס האוליגרכית.

אל על הגזימו לכת, ובשורה שהושיבו אותנו לא התאכלס אף אדם שלישי.

בעודנו מתפרסים זה על זו בשורתנו המרווחת, תוך תמיהה מה עשינו שמגיע לנו כל הטוב הזה, משל היינו פרסומת ללאומי כארד,  המשיכה אל על להרעיף עלינו כל טוב ואף צ’ופרנו בערכות פינוקים מיניאטוריות הכוללות מברשות שיניים, משחות שיניים זעירות, אטמי אזניים וכיסויים לעיניים.

אל על אנחנו אוהבים אתכם!!! הכי בבית בעולם!!!

כשנחתנו בנתב”ג של ברצלונה, הצעתי למקגייבר שניקח רכבת למלון, כי זה מה שהיה כתוב בספר. אך מקגייבר הזדעזע ממחשבות הלאו קוסט שלי ומיד עצר לנו מונית.

הנהג שלנו היה חברה’מן וכמעט שבאמת הגענו איתו עד תימן כשכל הדרך הוא נוהג נהיגת שודים ומתנצל באוזננו בשם האומה הספרדית על הפקקים.

בפתח המלון נפרדנו ממנו בידידות. 

למלון שלנו קוראים Granvia, והוא מלון חביב וסימפטי והוא ממוקם שתי דקות מהרמבלה. קיבלתי עליו המלצות חמות מחברתי דלית, במסגרת החניכה שעברתי.

כיוון שהגענו מוקדם מהמצופה, והחדר שלנו עוד לא היה מוכן להתיישבות, איפסנו את המזוודות ויצאנו לשוטט ברחובות.

דבר ראשון התאבזרנו בסים מקומי, וחמושים בשפע אינטרנט, התחלנו לצעוד

 

המלון שלנו נמצא ממש בקרבת כיכר קטלוניה, או כפי שאנחנו קוראים לה- קטלוניה סקוור.

בסמוך לקטלוניה סקוור יש כלבו עצום העונה לשם אל קורטה אינגלס שכמובן נכנסנו אליו דבר ראשון. אם חייבים, אז חייבים.

בחזית שלו יש טרמומטר שמראה את הטמפרטורה:

הכלבו הזה הוא בעל 9 קומות מאד מבלבלות. ניסינו להבין מה הקטע של הכלבו הזה- הסחורה שם מסודרת בלי קשר אחת לשנייה- נעליים ומעילים ובגדי גברים וילדים ונשים…ובלגן! בכל קומה שעלינו קיווינו שזה ישתפר אבל זה לא, וכך מצאנו את עצמנו בקומה התשיעית.  

 

בקומה התשיעית יש מסעדה בשירות עצמי שגולת הכותרת שלה היא הנוף הנשקף מהחלונות הפנורמיים:

כלל מספר אחד בטיול האללה באבלה הוא שלא מזמינים שום מקום באף מסעדה, אלא אוכלים אד הוק כשרעבים.

התחלנו לאסוף מכל הבא ליד- פאייה, סושי, פריטטה ואף שני סוגים של קינוחים.

אך הדובדבן שבקצפת היא הסנגרייה הזורמת כמו מים בברזים.

באמת. הסנגרייה זורמת שם מברז! 

שכמובן התחברתי אל הברז הזה ומילאתי את הכוס הרצ”ב שתכולתה היא חצי ליטר טבין ותקילין. וכל זה עלה פחות מבקבוק מים חחחח…

בלסנו והתענגנו על הנוף חלופות, ובשלב מסוים, הרגשתי שחצי הליטר סנגרייה התחיל לתת עבודה ובעודי שיכורה קלות ומסוחררת, נשענתי על זרועו של מקגייבר וביחד התחלנו בפתיחת צירים.

 

בהתחלה זה היה הציר של הפורטל דה ל’אנג’ל

ומפה לשם התחברנו אל הרמבלה

 

והופ! הנה שוק לה בוקרייה! 

 

דגמנו מאפה עם פטריות לא טעים ואננס סביר שעלה יורו אחד בודד ואז נכנסנו אל מוזיאון הארוטיקה הממוקם בדיוק ממול הבוקריה.

באופן מפתיע היינו המבקרים היחידים במוזיאון החמוד הזה, ויכולנו להסתלבט כאוות נפשנו, וזיכרו שברגעים אלו אני גם מתודלקת בחצי ליטר סנגרייה.

כמובן שגם צילמתי את כל המוצגים, אחד- אחד ללא יוצא מן הכלל, אבל מקגייבר הזהיר אותי שיש פה בקהל טף, במיוחד הטף שלנו, ושיהיה זה מאד לא הולם להציג את כל המוצגים באופן גלוי בבלוג המכובד הזה.

 

(נד- נד, נד- נד, רד עלה עלה ורד…חיים נחמן ביאליק והשטויות שלו)

בקיצור, איפה היינו? מקגייבר אמר שזה לא ראוי ולא הולם להעלות לכאן את כל התמונות של המוצגים, ולא ממש הסכמנו זה עם זו,

 

הוא השביע אותי שאני לא אעלה לכאן את התמונות. אמרתי לו שבסדר.

מכל מקום, אני לא מעלה שום תמונה, ואם השתרבבו לכאן כמה תמונות, זה קרה בטעות. תאשימו את החצי ליטר סנגרייה. אבל אני באמת ממליצה בחום על המוזיאון הקטן והחמוד הזה.

אגב, זה מה שכנראה אמרה ג’קי קנדי תנצב”ה על סקס.

 

נו, עם גישה כזו לא פלא שג’ון הי”ד עשה קונפירמיישן אצל מרילין שתנוח על משכבה בשלום.

עברנו ליד כנסיית בית לחם, שבטח נעבור שם שוב במצב פיכח יותר:

ועשינו את כל הדרך אל המלון, בעוברנו שוב בקטלוניה סקוור

 

 

וזה כבר המלון החמוד שלנו:

ומכיוון שמקגייבר נמצא במוד של אוליגרכים, הוא הזמין את הסוויטה הכי גדולה במלון. יש לה תקרה גבוהה גבוהה, ומלא מלא מטרז’, ופינת הסבה ופינת ישיבה וחלונות עצומים.

ויש גם מרפסת חמודה, הצופה את הרחוב, שאם ירצה השם, אני אלגום עליה מחר בבוקר את הקפה שלי.

או את הסנגרייה.

תלוי מה יוגש בארוחת הבוקר.

בינתיים אנחנו יוצאים תיכף לצוד איזה טאפאס לארוחת ערב. ביי.

 

Did you enjoy this article?

7 תגובות

  1. צביה הגב

    השילוב של הסנגרייה והמוזיאון מסביר את פליטת הקולמוס האנליטית…😘

  2. יעל הגב

    ואוו איילת, נראה מדהים, ואין ספר שחצי ליטר זנגריה הופכים את הפוסט לעוד יותר משעשע:)
    תהני ומחכה לקרוא עוד

  3. אפי הגב

    הזכרת לי נשכחות מברצלונה המקסימה. כן טף, לא טף, תמשיכי לענג אותנו בחוויות ותמונות. שבת שלום🌺

  4. ליאורה הגב

    איזה כיף לחזור איתך למקומות החביבים בברצלונקה
    איך פספסתי את הכלבו עם ה-9 קומות ואת מוזיאון הסקס…
    אבל את השאר פגשנו.
    תהנו,

  5. שרונה הגב

    תמיד כייף לקרוא , לצחוק ולטייל איתכם וירטואלית …פעם נעשה את זה בריאליטי…😜😜
    ד״ש ונשיבוקים לך ולמגאייוור❤️❤️

  6. Motior הגב

    נשמע ממש כיף.
    ונשום מה אל על נעולם לא שדרגו אותי…. בעצם אף חברת תעופה מעולם לא שדרגה אותי.

  7. שוורץ נחמה הגב

    אוהבת מאוד את התמונות שלך (כ-ו-ל-ם ! אבל ..ש.ש.ש. לא לספר לאף טף ) 🙂 את כותבת נהדר עם חוש הומור עם סנגריה או בלי , אני כבר מכירה אותך לא מהיום. ברכות עליכם .

השארת תגובה ל-אפי

ביטול