יומני הולנד- פרק תשיעי

יומני הולנד- פרק תשיעי

בכל פעם שאני מטיילת באמסטרדם, ומסתכלת על החלונות של הבתים, אני מתה מסקרנות לדעת איך הם נראים מבפנים.

לכן אני כל כך שמחה על airb&b ישתבח שמו, aמאפשר לי לא רק להציץ פנימה, אלא לחיות בבית כזה כמו אמסטרדמית אמיתית.

dsc_2165-copy

dsc_2013-copy

 

dsc_2011-copy

 

dsc_2012-copy

dsc_2169-copy

(זו עמדת השידור שלי)

אז מהחלון שלנו אפשר לראות את החלון של השכנה המבוגרת שממול, והיא עצמה יכולה לעמוד ולבהות בנו ישירות לחלון המטבח בלי בושה במשך עשר דקות רצופות על הבוקר.

dsc_2166-copy

לא, באמת- היא ומקגייבר עושים מלחמת בהיות, ובודקים מי ישבר ראשון.

הוא נשבר קודם.

החלונות הענקיים לרוב נטולי וילונות- והם מאפשרים להציץ פנימה- מתוך תפיסה הולנדית שדוגלת בשקיפות ואומרת שאין לנו מה להסתיר.

dsc_2018-copy

dsc_2029-copy

אל הבית שלנו- נכנסים דרך דלת כחולה שפונה לרחוב. אחרי שמטפסים גרם מדרגות מהגיהנום- מגיעים לקומת המגורים. יש בה מטבח וסלון מוארים ומרווחים חדר כביסה ושירותים. בקומה השניה, שגם אליה צריך לטפס בגרם תלול מאד, נמצאים חדרי השינה והאמבטיה.

dsc_2167-copy

יש בקומה העליונה עמודי תמך מעץ כאלה:

dsc_2026-copy

בחדר שבו ישנים הילדים יש אפילו סולם לעליית גג, במידה ונצטרך להתחבא

dsc_2021-copy

וולדנפארק נמצא ממש מאחורי הבית שלנו, ואנחנו חוצים אותו ברגל בדרכנו למוזיאון ואן גוך.

בכניסה לפארק מקדם אותנו שלט אזהרה:

dsc_2031-copy

אסור לצפור, אסור לדרבק, אסור למנגל, אסור לשמוע מוזיקה. הטייס מסכם “בקיצור- אסור לעשות שמח. אשכנזים”

dsc_2032-copy

אבל למעשה מסתתרת פה תפיסת עולם הולנדית שבבסיסה רגישות קהילתית חזקה. לא מרעישים פה, כדי לא לפגוע בשכנים. יש לאזרחים ההולנדים תחושת אחריות אישית משותפת לאיכות החיים של הכלל ולכן הם מקפידים על הפרדת הזבל, שמירה על השקט, שמירה על סביבה נקיה וכו’. מצד שני- הרשויות דואגות לשרת את צרכי הפרט בצורה המיטבית באופן מאורגן ומסודר. מותר לעשן כאן הכל וזה מוסדר ע”י הרשויות, מותר לעסוק ולצרוך זנות ויש כידוע אזורים שמוקצים לכך.

החנויות נסגרות בהולנד ב- 6 בערב, דבר הגורם לנו כישראלים קפיטליסטים להתמרמר קלות- אך גם מאחורי זה עומדת מודעות חברתית עמוקה ומושרשת שמכבדת את הפועלים הפשוטים ושגורסת, שגם לקופאיות מגיע לחזור הביתה בשעה מוקדמת ולאכול עם המשפחה שלה ארוחת ערב. לכן אין כאן חנויות שפועלות 24 שעות ביממה כמו אצלנו. ההולנדים ידועים כמכבדי ושומרי החוק כי הוא מגן עליהם והם סולדים מכל הפרה של החוק ומסממני שחיתות.

הפארק נהדר וגם פה אנחנו נשמרים לנפשותינו מפני רוכבי האופניים השולטים בדרכים.

dsc_2033-copy

dsc_2034-copy

dsc_2035-copy

dsc_2036-copy

dsc_2041-copy

dsc_2042-copy

dsc_2043-copy

dsc_2044-copy

ככה אגב, מסיעים פה ילדים:

dsc_2054-copy

dsc_2045-copy

dsc_2049-copy

dsc_2051-copy

dsc_2052-copy

dsc_2053-copy

dsc_2059-copy

כשאנחנו יוצאים מהפארק, אנחנו נתקלים בחנות נהדרת בשם RIVERA MASON

dsc_2062-copy

ואני פשוט רוצה לעשות רילוקיישן ולעבור לגור בתוכה כמו שהיא

dsc_2063-copy

dsc_2064-copy

dsc_2065-copy

dsc_2066-copy

וזה חלון הראווה של החנות שליד:
dsc_2068-copy

 

 

 

 

 

 

 

וכולנו מיד מדמיינים איך תיראה הפיג’מה הזו על הנסיך הקטן  ג’ורג’ יקיר המשפחה:

696085201000100650433no

לבסוף הגענו אל מוזיאון ואן גוך:

dsc_2113-copy

במוזיאון מוצג האוסף הגדול ביותר בעולם של ואן גוך. ואן גוך כידוע חי ומת כעני בגיל 37 בלבד, וזכה  בחייו הקצרים למכור ציור אחד בלבד. אחיו תיאו, שאליו היה קשור מאד- ושאשר מימן אותו לאורך כל חייו בתמורה לבעלות על ציוריו- מת משברון לב חצי שנה בלבד אחרי וינסנט והוא אף נקבר לצידו. תיאו האח הותיר אחריו אלמנה צעירה, בת 28 ותינוק קטן. זו היתה אלמנת האח שמכרה את ציוריו של ואן גוך ואשר הביאה אותו להכרה הפנומנלית אשר לא זכה לה בחייו אלא רק אחרי מותו. האחיין הצעיר- לכשגדל- המשיך את דרכה והוא מיוזמי המוזיאון הזה.

ואן גוך היה ממציא הסלפי- 

dsc_2072-copy

רבות מהיצירות שלו הן פורטרט עצמי, מהן ניתן ללמוד על התפתחות מחלת הנפש ממנה סבל.

dsc_2076-copy

20161018_104759-copy

dsc_2082-copy

כולם אוהבים להצטלם עם ואן גוך הסלבריטי

dsc_2098-copy

אבל ואן גוך הסלב אוהב להצטלם איתנו :

dsc_2090-copy

מחנות המוזיאון יש נוף נהדר:

dsc_2099-copy

והנה אנקדוטה מצחיקה- רפרודוקציה של הציור “קציר” היתה תלויה בסלון שבבית ההורים שלי כשהייתי ילדה קטנה קטנה:

dsc_2102-copy

עד גיל 8 הייתי בטוחה בטוחה בטוחה שזה ציור נוף של עמק יזרעאל, בדיוק כפי שהיה נשקף מחלון המכונית כשהיינו נוסעים צפונה ובחולפנו על כביש הסרגל.

תארו לכם מה גדול היה השוק כשגיליתי יום אחד שזה ציור של  ואן גוך ההולנדי, ושזה לא צויר כלל מכביש הסרגל. עד היום אני מתקשה להאמין שזה לא העמק. הכי הגיוני שזה עמק יזרעאל- לא ככה? אני קוראת לציור הזה “עמק יזרעאל ההולנדי”.

בחנות המוזיאון מוכרים לוחות שנה ואן גוך, מחזיקי מפתחות ואן גוך, מפיות נייר ואן גוך, צעיפים ואן גוך, ממחטות ואן גוך, סלי קניות ואן גוך, חולצות ואן גוך, כיסויים לסלולרי ואן גוך, מטריות ואן גוך, שעוני ואן גוך ועוד הזרוע נטויה.

dsc_2108-copy

ואן גוך היה חותך לעצמו את האוזן השניה אילו היה רואה את זה.

אבל מי אני שאשפוט. גם אני קניתי דגם חדר ואן גוך ועפרונות צבעוניים בקופסת פח ואן גוך ומגנט ואן גוך.

dsc_2109-copy

כשיוצאים מהמוזיאון רואים מרחוק את הסלוגן I amsterdam

dsc_2118-copy

שהפך להיות האייקון של העיר. אנשים מצטלמים עליו, מתחתיו, בתוכו וסביבו. אורכו 23 מטר וחצי. סלוגן זהה מוצב בסכיפהול בעוד שסלוגן שלישי, באופן משעשע, משנה את מקומו ברחבי העיר- ומופיע בתערוכות, הופעות, פסטיבלים וארועים חשובים. כיום הוא מוצב באיצטדיון האולימפי לקראת מרתון אמסטרדם.

dsc_2130-copy

dsc_2131-copy

הגשם תופס אותנו קצת בהפתעה, וכשאנחנו עוצרים לקנות עוד 2 מטריות, שואל אותנו זקן הולנדי חביב:

How do you stop the rain?

והוא משיב מיד:

by umbrella!

אנחנו בשוק אלברט קאופ.

dsc_2139-copy

זה שוק פתוח גדול

dsc_2140-copy

dsc_2146-copy

dsc_2148-copy

dsc_2149-copy

dsc_2151-copy

dsc_2152-copy

אבל הכי הכי הצחיקו אותנו החולצות המודפסות עם הסלוגנים ההו, כה משעשעים.

או כמו שאמרה לי המצ’יסטה: “אמא, זה לא לגילי! וחלק מזה אפילו לא לגילך! אני מרגישה שנהרסת לי הילדות!”

dsc_2141-copy

dsc_2142-copy

ואם אתמול חזינו בנפילתה של שלגיה- היום הגיעה תורה של עליסה:

dsc_2144-copy

dsc_2147-copy

הגשם קצת ביאס אותנו בשלב הזה, אז כמו הולנדים אמיתיים עצרנו בסופר אלברט היין ורכשנו פרודוקטים לארוחת צהריים, בישלנו ואכלנו בדירה שלנו:

dsc_2162-copy

אני מבקשת שתתמקדו בשולחן העץ הנהדר של רולוף. כזה מאמי, אני רוצה כזה הביתה.

אחרי הארוחה חזרנו לטייל בקאלוורסטראט- שזו שרשרת הרחובות סביב הדאם.

20161018_165002-copy

20161018_170138-copy

על הניאו קרק מתנוססת עכשיו כרזה לתערוכת מרלין מונרו, לרגל 90 שנה להולדתה. 

20161018_181452-copy

20161018_181346-copy

מחר אדווח.

20161018_181400-copy

20161018_181457-copy

עוד אנחנו מספיקים לעשות בקרת איכות לאוכל האסייתי של wok to go ואז חוזרים הביתה עייפים אך רצוצים.

היה יום נפלא. להתראות מחר.

20161018_164902-copy

 

Did you enjoy this article?

7 תגובות

  1. איילה הגב

    מתמוגגת מצילומייך הנפלאים כרגיל. הייתכן כי לאופניים-לא רק שאין מנוע, אלא גם-אין הילוכים? ממש ניסיתי לוודא את זה דרך התמונות.

  2. motior הגב

    הדירה שלכם באמת הרבה יותר שווה משלי…
    הפארק מקסים ובמוזיאון אני גם צריך לבקר.

    בקיצור – רשמתי לפניי שצריך לנסוע לאמסטרדם

  3. אודיה הגב

    איילת הנהדרת,
    במסגרת קורס בשניידר , שאלתי לשלומך את ליהי, והיא סיפרה לי אודות הבלוג שלך… נהנית מאאאאוד לקרא, את מקסימה ושנונה כפי שאני זוכרת אותך לפני 15 שנה

  4. סתם יעל עכשיו הגב

    הפוסט שלך הזה הביא פשוט את הכל!!
    הצילומים תאווה לעיין. החנויות…גררררר (אני גם רוצה פיג’מה תואמת למצעים ולשמיכה ומיד)
    וואן גוך- מלבד סבא שלי ז”ל, זה הצייר היחיד שהצליח להרשים אותי או לרגש אותי אי פעם. הסיפור שלו מצמרר.
    נראה מדהים הכל. הולכת להמשך. ביייי

  5. מנורה הגב

    תמונות נפלאות הולנד נהדרת

  6. אלינה רבינוביץ הגב

    שלום איילת,

    שמי אלינה.אני ובעלי קוראים מושבעים של הבלוג שלך כבר כמה שנים טובות.
    תמיד כיף לקרוא אותך ומאד מצחיק:-)

    אפילו נסענו בעקבות הבלוג שלך לסלובניה ועכשיו פנינו להולנד.
    זה יהיה חוצפה לשאול מה שם בעל הדירה/איפה היא נמצאת באמסטרדם?
    אנחנו מחפשים דירה לאוגוסט ל5 אנשים וזה מאד יעזור לנו.

    תודה רבה מראש!

    תמשיכי לכתוב-אנחנו מחכים לכל פוסט.
    אלינה

השארת תגובה ל-איילה

ביטול