אצלנו באנגליה: פרק שביעי- מוזיאון המלחמה
במוזיאון המלחמה הבריטי (The Imperial War Museum), לא ביקרנו מעולם- והחלטנו לערוך בו היום ביקור ראשון. המוזיאון הזה נוסד בשנת
במוזיאון המלחמה הבריטי (The Imperial War Museum), לא ביקרנו מעולם- והחלטנו לערוך בו היום ביקור ראשון. המוזיאון הזה נוסד בשנת
בכל פעם שאני קופצת ללונדון, אני משתדלת לטייל לפחות בפארק אחד. אני משתדלת שבכל פעם זה יהיה פארק אחר. לפני
שני מטר מהבית שלנו ישנה מסעדה בשם The Breakfast club. זו למעשה רשת קטנה עם כמה סניפים, ויש לה קטע:
היתרון הגדול בלגור בלב הסוהו הוא שכל מסעדות השוות נמצאות במרחק הליכה מהבית. אחת המסעדות החביבות עלי בלונדון היא רשת
התחלנו את הבוקר בצעידה על אחד המסלולים הקבועים החביבים עלינו ביותר. המסלול מתחיל בכיכר טראפלגר: ממנה צועדים דרך קשת האדמירליות
למרות שזו הפעם העשירית שלי בלונדון, היא לא נמאסת עלי אף פעם. ולמרבה ההפתעה, בכל ביקור שלי בעיר אני אוהבת לחזור
“אצלנו באנגליה”, הוא ביטוי שגור בבית. אנחנו משתמשים בו כשברצוננו להדגיש הבדלים תפיסתיים והתנהגותיים מהותיים בין הלבנטינים היושבים בציון, לבין האטיטיוד
כמעט כל מי שתשאל אותו “מהם עשרת הדברים שתרצה לראות בחיים לפני שתמות”- יענה לך שצפייה באורות הזוהר הצפוני- היא
במהלך הטיול המושלם שלנו ללונדון, היו לנו המון רגעים מצחיקים-מרגשים-כיפים משותפים של אמא ובת, שבהם העברתי לאבא’לה את תורת החיים
סאנדיי מורנינג בלונדון, הכל פה שקט ורגוע. כשיצאנו החוצה, מזג האוויר הישראלי הזכיר לאבא’לה שהיא השאירה את משקפי השמש שלה